סכסוך בין שותפים בעסק – סיבות, פתרונות וחשיבות הגישור

שותפות עסקית מבוססת על אמון, חזון משותף ושיתוף פעולה. לכן, כאשר נוצר סכסוך בין שותפים, הוא עלול לערער את יציבות העסק ואת מערכת היחסים האישית בינהם. סכסוך שלא נפתר במהירות עלול להסלים, לפגוע במוניטין של העסק, בהתנהלות השוטפת (החלטות על הזמנת סחורה למשל)  והעתידית (החלטות על השקעות חדשות) ואף להביא להליכים משפטיים יקרים וממושכים שיגרמו הפסד כספי גדול.

הסיבות הנפוצות לסכסוכי שותפים

סכסוכי שותפים יכולים לנבוע משילוב של גורמים עסקיים ואישיים. בין הסיבות העיקריות:

• אסטרטגיה שונה ומטרות שונות: לעיתים יש מחלוקת בין שותפים על הכיוון של העסק. – למשל, אחד מעוניין להתרחב במהירות ולהשקיע בפרויקטים חדשים  והשני רוצה להיות זהיר יותר בהוצאת הכספים וההשקעות. אי-הסכמה על מטרות העסק ואופן הניהול האסטרטגי יוצר מתח גובר ועלול להוביל להתנגשות מתמשכת.
• מחלוקת על חלוקת כספים ורווחים: כסף הוא נושא רגיש שעלול לעורר מחלוקות וסכסוכים. סכסוכים נפוצים בעסקים מתעוררים סביב חלוקת רווחים, שימוש במשאבי החברה לטובת אחד השותפים והיקף ההשקעות הנוספות. אם שותף אחד מרגיש שאינו מקבל את חלקו הראוי, או חושד שבן-זוגו מושך כספים שלא כדין מהעסק ללא הסכמה , תחושת אי-הצדק עלולה להצית עימות חריף. גם הבדלים בתפיסת השימוש ברווחים (כמה להשקיע בעסק וכמה דיבידנדים  למשוך) עלולה להצית עימות.
• חלוקת התפקידים בעסק ואחריות לנושאים מסוימים: היעדר הגדרה ברורה של תפקידים עלול לגרום לתסכול (למשל מי אחראי על הקשר עם הלקוחות, מי אחראי על הנכסים הדיגיטלים של החברה ועוד) . כאשר יש חפיפה בסמכויות או אי-בהירות מי אחראי על מה, שותפים עלולים לדרוך זה לזה על האצבעות. מצב שבו שותף אחד חש שהוא נושא בעול העבודה יותר מהשני בלי הכרה מספקת או שהשני עושה עבודה לא טובה עלול להסלים לכדי טענות ותסכול מתמשך.
• שקיפות ואמון: כשיש משבר אמון בין שותפים, הסיכוי לסכסוך בינהם עולה. לדוגמה, כאשר שותף מרגיש ששותפו מקבל החלטות מאחורי גבו בלי ליידע אותו מראש או בכלל, מסתיר מידע פיננסי או מנהל עסק מתחרה בסתר – האמון נשבר. חוסר שקיפות בדיווחי החברה או בהחלטות הניהוליות גורם לכל צעד להיתפס כמניפולציה נגדית, וסביבת העבודה הופכת טעונה בחשדנות.
• קונפליקטים אישיים ותקשורת לקויה: בסופו של דבר, שותפים הם בני אדם. לעיתים קרובות מתחים עסקיים נובעים מהתנגשות בין אישיויות, סגנונות עבודה או ערכים. כעסים ותסכולים אישיים שלא מטופלים גולשים מן התחום האישי אל תוך ניהול העסק. תקשורת גרועה – בין אם חוסר הקשבה, סגנון דיבור פוגעני או הימנעות מהתמודדות – עלולה להביא אי הבנות קטנות לסכסוך גדול. האמוציות בסכסוכים כאלה גבוהות, ולעיתים הצדדים פועלים יותר מתוך רגש מאשר מתוך שיקול עסקי.

דרכים משפטיות לפתירת סכסוך שותפים

כאשר פורץ סכסוך בין שותפים, יש להם כמה אפשרויות ליישוב הסכסוך, חלקם פורמליים משפטית וחלקם אלטרנטיביים. הבחירה בנתיב הנכון תלויה בחומרת המחלוקת, ברצון הצדדים להגיע לפשרה ובמסמכים המשפטיים שכבר קיימים ביניהם.

• עיון בהסכם השותפות או המייסדים: הצעד הראשון צריך להיות בדיקת ההסכם המשפטי שבין השותפים (הסכם שותפות בעסק לא רשום, או הסכם מייסדים בחברה בע״מ). הסכם מפורט וטוב שנעשה על ידי עורך דין מסחרי כולל מנגנונים למקרה של סכסוך – למשל הוראות כיצד לקבל החלטות במצב של תיקו, מנגנון רכישה או מכירה של חלקו של שותף פורש, סעיפי אי-תחרות ואי-חשיפה, וכן סעיפי בוררות או גישור כדרך מועדפת ליישוב סכסוכים. אם קיים הסכם כזה, יש לפעול לפיו. בהיעדר הסכם, בית המשפט יכריע בהתאם לחוק (כגון חוק החברות או פקודת השותפויות) ולנסיבות – תהליך שלרוב מאריך את ההליך ומגביר את חוסר הוודאות עבור הצדדים.

• ניהול מו״מ ישיר או פנייה לגישור (יישוב סכסוך בהסכמה): במקרים רבים, לפני שפונים לערכאות, רצוי לנסות לפתור את המחלוקת בדרכי שלום. אפשר לערוך משא ומתן ישיר בין השותפים, ואם התקשורת ביניהם קשה – לפנות בהסכמה לגישור עסקי. הגישור מאפשר לצדדים שליטה בתוצאה והליך מהיר ודיסקרטי, בסיוע גורם ניטרלי. הליך זה וולונטרי (בהסכמת שני הצדדים) ויכול לחסוך משאבים רבים לפני שפונים לצעדים משפטיים מחייבים. למעשה, כיום יותר ויותר עסקים בוחרים בגישור כבחירה ראשונה עוד לפני פנייה לבית המשפט, בשל יתרונותיו המשמעותיים לעומת התדיינות משפטית. אם קיים סעיף גישור או בוררות בהסכם ביניכם – ייתכן שאף מחויב לנסות גישור טרם פנייה לבית משפט, בהתאם להסכמתכם מראש.
• בוררות: במידה שהוסכם על בוררות מראש (בהסכם השותפות/מייסדים) או אם שני הצדדים מסכימים לכך כעת, ניתן להעביר את הסכסוך לבורר מוסכם. בוררות היא הליך משפטי חלופי שבו צד שלישי (בורר) מכריע במחלוקת בפסק מחייב. יחסית לבית משפט, הבוררות יכולה להיות גמישה יותר, מהירה ודיסקרטית, אך בניגוד לגישור – היא כן מביאה להכרעה כפויה (פסק הבורר) אם הצדדים לא מגיעים לפשרה עצמאית. לעיתים בוררות נתפסת כדרך ביניים: פורמלית יותר מגישור, אך יעילה וזולה יותר מהתדיינות מלאה בבית המשפט. חשוב לציין שפסק בורר ניתן לאכיפה כמו פסק דין, בכפוף לאישור בית המשפט.
• פנייה לבית המשפט (תביעה משפטית): כאשר לא מושגת הסכמה בין השותפים, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט המוסמך. סוג התביעה יותאם למצב: אם מדובר בחברה בע״מ – ניתן למשל להגיש תביעה בטענת קיפוח המיעוט, כאשר שותף (בעל מניות) מיעוט מודר מקבלת החלטות או נפגע זכויותיו. במקרה שבית המשפט מוצא כי היה קיפוח בלתי הוגן, הוא רשאי להורות על סעדים שונים כמו ביטול החלטות בעייתיות, פיצויים, ואף רכישת מניותיו של הצד הנפגע על-ידי שותפו. אם העסק אינו חברה אלא שותפות רגילה, או במצב בו שני שותפים מחזיקים בחלקים שווים (50/50) ללא מוצא, אפשר להגיש תביעה לפירוק שותפות או פירוק חברה בשל סכסוך – סעד קיצוני שבית המשפט ייתן רק כאשר שוכנע שאין כל דרך אחרת והעסק אינו יכול להמשיך להתנהל. בפירוק, למעשה מסיימים את השותפות: העסק נמכר או מחולק, וכל צד מקבל את חלקו בנכסים. לעיתים יעדיף בית המשפט, במקום פירוק מיידי, לנסות פתרון מאזֵן יותר – כגון מינוי גורם נייטרלי (כמו כונס נכסים זמני או מומחה) לניהול זמני של העסק, או כפיית מכירה לצד שלישי. צעד כזה ננקט במיוחד כאשר יש שני שותפים בעלי כוח שווה, כדי להימנע מלתת יתרון לאחד על חשבון השני. בכל מקרה, הליכים משפטיים נוטים להיות איטיים, יקרים ופומביים, ולכן לרוב רצוי לראות בהם מוצא אחרון לאחר שמוצו האפשרויות האחרות.

מקרה לדוגמה: בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי, שני שותפים שהחזיקו חברה בחלקים שווים ללא הסכם מייסדים נקלעו לסכסוך עמוק.

 כל צד האשים את השני בהתנהלות שפוגעת בחברה, ושניהם דרשו מבית המשפט להוציא את הצד השני מהעסק. בית המשפט, במקום לכפות על אחד לקנות את חלקו של האחר, החליט על מכירת החברה לצד שלישי כהליך הוגן שמבטיח שכל צד יקבל את חלקו ללא כפייה חד-צדדית. 

לחברה לא היה הסכם מייסדים שקובע מה עושים במקרה כזה ומחייב פנייה לבורר מוסכם במקרה של מחלוקת בין השותפים.

בגלל שלא היה הסדר מראש למקרה כזה,הצדדים נאלצו לפנות לבית המשפט בהליך יקר ובית המשפט קבע את גורל החברה.

 מקרה זה מדגיש את החשיבות שבניסיון לפתור מחלוקות בדרכי פשרה על ידי גישור או בוררות לפני שפונים להליך משפטי שעלול לפרק את העסק.

תהליך הגישור ותפקיד המגשר

גישור הוא כלי יעיל ונפוץ לפתרון סכסוכים עסקיים בהסכמה של כח הצדדים. בהליך הגישור יש צד שלישי ניטרלי שהוא המגשר. המגשר עוזר לשותפים לנהל דיאלוג ממוקד ולהגיע בעצמם לפתרון מוסכם, במקום שצד כלשהו יכפה את רצונו על האחר. תפקידו של המגשר אינו להכריע מי צודק, אלא לאפשר תקשורת בונה בין הצדדים, לעזור לזהות את האינטרסים האמיתיים של כל צד, ולמצוא פתרונות יצירתיים המתחשבים בצרכי כולם. בניגוד לבית משפט או בורר, המגשר לא מקבל החלטות עבור הצדדים, אלא מנהל את התהליך ומתווה דרך לגישור הפערים – כשההחלטה הסופית נתונה בידי השותפים עצמם.

הליך הגישור העסקי מתנהל באווירה לא-פורמלית, והוא חסוי לחלוטין: דברים הנאמרים במהלכו אינם קבילים כראיה בהליך משפטי, כך שהצדדים יכולים לדבר בחופשיות על חששותיהם והצעותיהם ללא חשש. הליך טיפוסי כולל מספר שלבים מרכזיים:

1. פגישה משותפת פתוחה: בתחילת הגישור נערך מפגש משותף בהשתתפות המגשר וכל השותפים הניצים. כל צד מציג את גרסתו למחלוקת, את נקודות המחלוקת העיקריות מבחינתו ואת מה שהוא מבקש להשיג. המגשר מקשיב בתשומת לב ומוודא שכל צד ישמע גם את עמדת השני בצורה מכובדת וממוקדת. זהו שלב שבו כל צד מבין טוב יותר את נקודת מבטו של האחר, לעיתים מגלים שיש גם נקודות הסכמה בסיסיות. המגשר יסייע בניסוח רשימת הנושאים שדורשים פתרון.
2. שיחות נפרדות : לעיתים, לאחר הפגישה המשותפת, עובר המגשר לשוחח בנפרד עם כל צד. בפגישות הנפרדות הללו (הנקראות גם "פגישות בפורום נפרד") ניתנת הזדמנות לכל שותף לומר למגשר בפרטיות דברים שאולי התקשה או נמנע מלומר בנוכחות הצד השני. המגשר משתמש בשלב הזה כדי לרדת לשורש האינטרסים והצרכים של כל צד, לברר אילו נושאים הם באמת קריטיים לכל אחד ואיפה יש גמישות. שיח נפרד זה מאפשר לכל צד גם לקבל מהמגשר משוב אובייקטיבי – למשל, המגשר יכול לעזור לשותף להבין כיצד דרישתו עשויה להתקבל בעיני השני, ומה הסיכונים אם לא תהיה פשרה. המגשר שומר כמובן על חיסיון המידע שנמסר לו בכל פגישה נפרדת, ואינו מעבירו לצד האחר בלי רשות מפורשת.
3. גיבוש פתרון מוסכם וחתימה: לאחר שהובהרו האינטרסים והסוגיות, נערך מפגש מסכם (או מספר מפגשים) בו המגשר והצדדים עובדים יחד על פיתוח פתרונות. במקום להתמקד בשאלה "מי צודק", הדיון מופנה ל"מה הפתרון שיכול לעבוד " כך שכל הצדדים ירוויחו.

המגשר יעודד את הצדדים להעלות אפשרויות לפתרון, יוודא שכל פתרון מכבד עד כמה שניתן את צורכי שני הצדדים, ויסייע להתגבר על מכשולים בדרך להסכמה. כאשר מתגבשת הסכמה – בין אם על המשך שיתוף פעולה בתנאים חדשים, ובין אם על פרידה מוסכמת בתנאים ידועים – המגשר מסייע לנסח הסדר גישור כתוב. בהסדר כתובים כל הפרטים וההתחייבויות שהצדדים סיכמו. שני השותפים חותמים על ההסדר, והמסמך יכול להיות מוגש לבית המשפט למתן תוקף של פסק דין להסכם (דבר המקנה לו תוקף ואכיפה משפטית מלאה).

גישור עסקי בפעולה: המגשר מנהל דיון מובנה בין השותפים, באווירה ניטרלית, במטרה לגשר על הפערים ולהגיע להסכמות.

מה היתרון של גישור עם מגשר?

המגשר מביא איתו מיומנויות וכלים מקצועיים לניהול קונפליקטים. הוא דואג שלכל צד תהיה הזדמנות מלאה להשמיע את קולו מבלי שהשיח יידרדר לעימות; הוא שואל שאלות מכוונות, מציף נקודות שייתכן והשותפים לא חשבו עליהן, ומציע זוויות ראייה חדשות לבעיה. המגשר ניטרלי – אין לו אינטרס לצד זה או אחר – ולכן הוא יכול לזכות באמון שני הצדדים כמישהו שבא לסייע לשניהם. כתוצאה, לא פעם עצם הפנייה לגישור משנה את הדינמיקה: השותפים עוברים ממצב של התבצרות בעמדות לצורת חשיבה פתוחה יותר לפתרון. תהליך הגישור גם מהיר וגמיש בהשוואה לבית משפט – ניתן לקבוע מפגשים בתדירות גבוהה לפי דחיפות העניין, במקום להמתין חודשים לדיון. כל זאת, תוך חיסכון משמעותי בעלויות ובזמן יקר לעומת משפט.

יתרונות הליך גישור לעומת הליך משפטי

כאשר הסכסוך אינו פתיר מיד באמצעות שיחות בין הצדדים, הגישור מהווה חלופה מועדפת על פני פנייה מיידית לבית המשפט. להלן כמה מהיתרונות הבולטים של הליך הגישור עבור סכסוכי שותפים:

• חיסכון בזמן ובעלויות: הליך משפטי עלול להימשך שנים, עם הוצאות כבדות על שכר טרחה לעורכי דין, השקעת משאבים זמן ומחשבה בתהליך, אגרות מומחים ועוד. גישור, לעומת זאת, יכול להסתיים בתוך כמה מפגשים או שבועות – תלוי בזמינות ורצון הצדדים – ולרוב עלותו הכוללת נמוכה משמעותית. בנוסף, הוא פשוט וגמיש יותר פרוצדורלית, ללא צורך בהתנהלות ארוכה בערכאות. עסקים רבים מגלים שגישור מאפשר להם לפתור את המחלוקת מהר ולהמשיך בפעילות, במקום שהעסק ישותק בתקופת התדיינות ממושכת.
• פתרון בסודיות ופרטיות: דיוני בית משפט הם פומביים וגם מפורסמים באתרים שונים של פסקי דין, וחומרי הסכסוך עלולים להפוך לנחלת הכלל וזה עלול לפגוע בעסק בטווח הארוך. הליך גישור מתקיים מחוץ לבית המשפט בסודיות, ללא פרוטוקול פומבי שמפורסם. הצדדים והמגשר חותמים בדרך כלל על הסכם שמירת סודיות בתחילת הגישור, והדבר מאפשר להם לדון בחופשיות גם בעניינים רגישים ביותר של העסק. התוצאה – מניעת פרסום הסכסוך, הגנה על מוניטין החברה, ושמירה על סודות מסחריים בתוך החדר.
• שליטה וגמישות בפתרון: בגישור, הצדדים עצמם מעצבים את ההסכמות. שלא כמו בפסק דין שבו יש מנצח ומפסיד שבית המשפט כופה, כאן ניתן להגיע לפתרון גמיש ויצירתי המתאים לצרכי שני הצדדים. המגשר מסייע לחשוב על פתרונות יצירתיים – למשל, פתרונות כמו שינוי תחומי אחריות בתוך החברה, הסכמה על חלוקת רווחים חדשה, קניית חלקו של אחד השותפים, שינוי בדרכי הוצאת הכספים או כל הסדר ייחודי אחר שאפשר להסכים עליו. הפתרון יכול להיות מורכב ממספר אלמנטים שמותאמים אישית למצב – דבר שבית המשפט לא יכול לעשות בשל מגבלות החוק. בגישור אין כפייה – רק מה ששני הצדדים מסכימים לו אכן קורה, ולכן הפתרון הוא בר-קיימא ומקובל על שניהם.
• הפחתת העימות בין הצדדים ושימור היחסיםבינהם : הליך משפטי מטבעו הוא אינטנסיבי ועימותי – כל צד מנסה להוכיח את צדקתו ולהפריך את טענות האחר, מה שלרוב מחריף את הקרע. גישור, לעומת זאת, הוא שיח משתף. במקום הטחת האשמות הדדית, המגשר מוביל את הדיון לכיוון של הבנה והקשבה. כתוצאה, רמת המתיחות יורדת והאווירה פחות לוחמנית. גם אם מחליטים בסופו של דבר להיפרד עסקית, ניתן לעשות זאת בכבוד הדדי, מה שמגדיל את הסיכוי לשיתוף פעולה עסקי עתידי בין הצדדים (או לפחות להימנע מ"שריפת גשרים" בענף). במקרים רבים, עצם ההימנעות מ"קרב" בבית משפט מסייעת לצדדים להרגיע את הרוחות ולמצוא בסיס להסכמה. ישנם אף סכסוכים שבהם לאחר הגישור התחדש האמון בין השותפים, והם הצליחו להמשיך ולעבוד יחד בצורה בריאה יותר משהייתה לפני כן.
• שמירה על העסק וערכו: אולי החשוב מכל – גישור יכול להציל את העסק מנזקים בלתי הפיכים. סכסוך קשה בבית משפט עלול לשתק את פעילות העסק, להפחיד לקוחות קיימים או עתידיים, להבריח משקיעים פוטנציאלים ולהבריח עובדים טובים מהעסק. לעומת זאת, פתרון בגישור ולא בפירוק עוין שומר בדרך-כלל על שווי העסק, ולעיתים אף מאפשר לו להמשיך ולהצמיח ערך. במקום קריסה או מכירה בחיפזון כתוצאה ממאבק משפטי, שותפים שבוחרים לגשר יכולים להחליט למשל על פירוד הדרגתי ומסודר או על רה-ארגון העסק בצורה ששומרת על הרווחיות. כך, שני הצדדים יוצאים מורווחים: גם נמנע המצב של הפסד לכולם שהיה מתרחש בפירוק, וגם נחסך נזק כלכלי ואישי כבד.

התערבות מוקדמת של מגשר יכולה לעצור אפקט של הסלמת סכסוך ולמנוע נפילת עסק בשל עימות בין שותפים.

• הפחתת מתחים רגשיים: לצד ההיבטים העסקיים, אסור לשכוח את המעמסה הנפשית שיש בסכסוך ממושך. השותפים השקיעו בדרך-כלל שנות עבודה, כסף וחלומות בעסק – ומריבה מסכנת את הכל. הליך משפטי עלול להיות מתיש, מלחיץ ומתסכל מאוד. גישור, בשל אופיו השיתופי והמהיר, מוריד את מפלס הלחץ. רבים חשים שבהליך גישור הם "לקחו את השליטה חזרה" בגורל העסק שלהם, במקום להילחם מלחמה ממושכת. גם אם יש כעס, המעמד הלא-פורמלי מאפשר לו להתבטא ולהתברר בצורה בריאה יותר. באופן זה, הגישור חוסך הרבה מפח נפש ותסכול בהשוואה לתביעה מתמשכת.

המלצות למניעת סכסוכים בין שותפים מראש

אמנם לא כל סכסוך ניתן למניעה, שכן עסקים ודינמיקת יחסים מתפתחים עם הזמן, אך ישנם צעדים מקדימים שיכולים להקטין מאוד את הסיכון לסכסוך הרסני בין בעלי עסק:

• הסכם שותפות ברור ומפורט: אחד הלקחים הבולטים בעולם העסקים הוא החשיבות של מסמך משפטי מסודר בין השותפים כבר בהתחלה. יש לערוך הסכם שותפות או הסכם מייסדים (במקרה של חברה בע"מ) מקיף, בעזרת עורך דין מנוסה, שמגדיר בצורה ברורה את חלקו של כל שותף בעסק, צורת קבלת ההחלטות, חלוקת ההשקעות והרווחים, תחומי האחריות של כל אחד, ומה עושים אם מישהו רוצה לפרוש או עולה מחלוקת מהותית. בהסכם כדאי לכלול גם מנגנון ליישוב סכסוכים – למשל לקבוע שסכסוך יופנה לגישור או בוררות לפני פנייה לבית משפט, ובכך לחסוך בעתיד התדיינות יקרה. הסכם טוב הוא כלי עבודה הכרחי שמונע אי-ודאות משפטית בהמשך.
• תקשורת שוטפת ושקופה: גם שותפים עם הסכם מצוין עלולים להיקלע למחלוקת אם לא מקפידים על דיאלוג פתוח ותרבות דיון בריאה. מומלץ לקיים פגישות עדכון קבועות (שבועיות או חודשיות) בהן מעלים את מצב העסק, בעיות שמתעוררות ותוכניות להמשך. יש לשמור על שקיפות מלאה בנוגע למידע כספי, חוזים חדשים, שינויים משמעותיים וכו'. כאשר כל שותף מרגיש שמעדכנים אותו ונוטלים יחד אחריות, קטן הסיכוי שיתהווה חשד או טענות על "הסתרות" וניהול חד-צדדי. אם מתחיל להיווצר כעס, עדיף לברר אותו מיד בשיחה ישירה במקום לתת לו לרחוש. תקשורת טובה היא כמו תחזוקה מונעת לשותפות – היא מטפלת בליקויים קטנים לפני שיהפכו למשבר גדול.
• הגדרת תחומי אחריות ותיאום ציפיות: בעת הקמת העסק או צירוף שותף חדש, יש להשקיע זמן בחלוקת תפקידים ברורה. כל שותף צריך לדעת מראש על אילו תחומים הוא מופקד, ומה האחריות של חברו. הגדרה זו צריכה לכלול גם תיאום ציפיות לגבי היקף המשרה של כל אחד, מידת ההשקעה הנדרשת, ותחומי קבלת החלטות עצמאים מול משותפים. כך, למשל, ניתן להסכים שרכישות או הוצאות מעל סכום מסוים (למשל קניית רכב לעסק) יחייבו אישור משותף, בעוד שמתחתיו כל אחד חופשי לפעול בתחומו. מניעת כפילויות והגדרת סמכויות מפחיתים מאוד חיכוכים בהתנהלות השוטפת. בנוסף, רצוי לרענן את ההגדרות האלה ככל שהעסק גדל ומשתנה – ייתכן שתחומי האחריות יצטרכו התאמות, והעיקר שתמיד יהיה ברור מי אחראי על מה כדי למנוע תחושות קיפוח או התערבות מיותרת.
• תיעוד והסכמות בכתב: הזיכרון האנושי הוא דבר מתעתע, ובתוך העומס העסקי קל לשכוח מה בדיוק סוכם בעל-פה. לכן, חשוב מאוד לתעד בכתב החלטות והסכמות בין השותפים. אין צורך בפרוטוקול רשמי לכל שיחה, אך לגבי נושאים מהותיים – רצוי לשלוח סיכום במייל לכל הצדדים. זה חשוב במיוחד כאשר משנים דבר מה מהותי ממה שהוסכם בהתחלה כמו למשל שינוי בחלוקת הרווחים של העסק.

חובה לעגן שינויים כאלה במסמך חתום או לפחות במייל אישור בין הצדדים. כך, אם יתעורר ויכוח בעתיד, ניתן לחזור לתיעוד ולהזכיר מה הוסכם. תיעוד גם מרתיע כל צד מלנסות להתכחש לסיכומים קודמים, וכך מונע מחלוקות מיותרות.

• פתרון חילוקי דעות בגישה משתפת: גם עם כל אמצעי המניעה, עלולות לצוץ אי הבנות או מחלוקות נקודתיות במהלך הדרך. ההמלצה היא לא להתעלם ולא לתת לכעס להצטבר. במקום זאת, להתמודד עם הקונפליקט בזמן אמת בגישה של פתרון בעיות: לשבת יחד, אולי תוך סיוע יועץ עסקי או מגשר באופן בלתי רשמי, ולנסות לגבש הסכמה לפני שהנושא יוצא משליטה. ישנם מצבים בהם שותפים חוששים "לפתוח תיבה של פנדורה" ומדחיקים בעיה קיימת – אך הניסיון מלמד שבעיות לא נפתרות מעצמן, אלא לרוב מחמירות ולכן עדיף לטפל בהקדם. אם שני הצדדים יזכרו שמטרתם המשותפת היא הצלחת העסק, יהיה להם תמריץ להגיע לעמק השווה ברוח טובה.
• פנייה לגישור בשלב מוקדם: אם מזהים שסכסוך מתחיל להסלים ואין הצלחה בפתרון עצמי של הסכמה, לא כדאי לחכות. פנייה מוקדמת להליך גישור יכולה לעצור את ההסלמה לפני שנגרם נזק כבד לעסק או ליחסים. בשלב ראשון אפשר לגשת לגישור לא פורמלי – להיוועץ במגשר מנוסה או איש מקצוע ניטרלי שייתן כיוון – עוד לפני שמגישים תביעה או מאיימים בצעדים חד-צדדיים. גישור בשלבים מוקדמים עשוי לפתור את המחלוקת בעוד הצדדים עדיין מסוגלים לשתף פעולה, ובכך למנוע קרע סופי. יתרה מכך, עצם הנכונות לשקול גישור משדרת לצד השני מסר חיובי של רצון טוב, מה שעשוי להרגיע את המתח. זכרו: סכסוך שותפים לא חייב להיגמר בבית משפט; לעיתים קרובות, הידברות בסיוע מקצועי היא כל מה שנדרש כדי להחזיר את העסק למסלול.

סיכום

 סכסוך בין שותפים הוא אירוע מאתגר, אולם עם הגישה הנכונה ניתן להפוך אותו להזדמנות לשיפור ההתנהלות העסקית, במקום לנקודת שבר. 

חשוב לזהות את הסיבות המבניות והרגשיות שסיפחנו למחלוקת, ולהשתמש בכלים המשפטיים והגישוריים הקיימים כדי לפתור אותה בצורה הטובה ביותר. 

דרך של גישור עדיפה ברוב המקרים ומונעת נזק פוטנציאלי לעסק.

רק אם אין ברירה פונים למסלול המשפטי כדי להפרד בצורה מסודרת או לקבל את מה שמגיע.

כדי למנוע מראש סכסוך בין שותפים, צריך להשקיע בהסכם עם הקמת השותפות או החברה.

כדאי תמיד להיות בשקיפות ובתקשורת ישירה וטובה עם שאר השותפים כדי למנוע אי הבנות שעלולות להדרדר לסכסוך.

אם בכל זאת יש סכסוך, כדאי להתייעץ עם עורך דין מנוסה שילווה אתכם עד לפתרון שעדיף שיהיה גישור או בוררות ורק אם אין ברירה זה יעבור לבית המשפט.